החל מ"חוף הדייגים" (שלמרגלות קיבוץ פלמחים) לאתר הארכיאולוגי "יבנה ים" – בדרום חופו של הגן הלאומי פלמחים – לאורך קילומטר אחד משתרעת רצועת חוף נרחבת ומקסימה, אותה אנו מכנים "חוף פלמחים". במרחק של 200-250 מטרים לתוך הים, ישנם "איים" – שרשרת שוניות שמהוות את חלקה העליון של רצועת הסלעים החוגרת את כל קו החוף. בצפון החוף, מול שברי מזח הברזל, טבועה דוברה ישנה, שהגישה אליה מאתגרת. אתר הצלילה המרכזי בפלמחים כיום הוא שרשרת הריפים המרכזית. כאן ניתן לצלול במבוך מסועף של נקיקים ומעברים, ובצד המערבי "לזגזג" בין מישורי החול לבין רצועת הסלע, ולחפש "אורחים" מהים הפתוח.
חוף פלמחים היפהפה הוא אחד החופים הטבעיים והפראיים, הבודדים שנותרו במרכז הארץ, נחבא תחת מצוקי כורכר ולצילו של אתר ארכיאולוגי. החוף הוא חולי ברובו, עשיר בצדפים ובחול גס, וגובל באזורים סלעיים וטבלאות גידוד. בחלקו הצפוני ישנן מערות החצובות במצוקי הכורכר ובחלקו הדרומי נמצאת חורבת העתיקות "יבנה ים", ששימשה כעיר נמל החל מתקופת הברונזה (אמצע האלף השני לפנה"ס) ועד לימי הביניים. כמו כן נמצאו באזור מספר מערות קבורה.
לפני מספר שנים כיכב החוף כמוקד מאבק סביבתי חשוב לשימור החופים מפני פיתוח נדל"ני, שהיווה תקדים למאבקים נוספים בחופים אחרים ברחבי הארץ. על רגל אחת: המועצה המקומית גן רווה, שבשטחה ממוקם החוף, יזמה הקמת כפר נופש בו. התוכנית אושרה בשנת 2000, טרם נכנס לתוקפו החוק האוסר על בנייה במרחק של 300 מטר מחופי הארץ. היזמים שזכו במכרז תכננו את כפר הנופש בן 350 החדרים, על שטח של 70 דונם במרחק 30 מטר מהחוף.
בעקבות הלחץ הציבורי, פעילות הארגונים הסביבתיים והתערבות המשרד להגנת הסביבה – ביולי 2010 החליטה ממשלת ישראל להמליץ לוועדה על ביטול הפרויקט. הוועדה אכן ביטלה את הכפר והחליטה כי החוף ינוצל לטובת מסלול ארכיאולוגי שיחשוף את המבקרים לאתרים הרבים המצויים בו. החל מאביב 2011, עבר ניהול החוף לידי רשות הטבע והגנים, ובדצמבר 2014 הוכרז החוף כגן לאומי, מה שסתם את הגולל על תוכניות הבנייה והפיתוח.
הגישה לחוף היא דרך הגן הלאומי חוף פלמחים. לאחר תשלום בכניסה חונים במגרש רחב ידיים ומסודר. זהו חוף פופולרי למדי, ולכן כדאי לתכנן הגעה מוקדמת על מנת להבטיח שיהיו מקומות בחניון – במיוחד כאלה שקרובים לקו המים. למי שמעוניין בצלילה לאורך הריף מומלץ להיכנס לים מול או מעט מצפון לסוכת המציל, לטלף כעשר דקות על הגב – עד שמגיעים לרצועת הסלע הבולטת מעל פני המים – ושם להתחיל את הצלילה. הצלילה היא בקרבת הריף ומסביב לו, כאשר כדאי לחפש אורחים מפתיעים שמגיעים מהים הפתוח. עומק הצלילה בין 3 ל-6 מטרים.
למי שרוצה להגיע לדוברה השקועה צפויה הליכה של כמה מאות מטרים על החוף צפונה מהחניון. כדי לחסוך מעט בהליכה ניתן להיכנס דרך הקיבוץ, בפתח המיועד להולכי רגל בלבד וממוקם כמה מאות מטרים לפני הכניסה לגן הלאומי. הדוברה עצמה היא מבנה מתכתי גדול, מעוכה ומפורקת, אבל מאפשר הצצות פנימה (עם פנס) ומגוון בעלי חיים שמוצאים בה בית.
מומלץ להצטייד במצוף סימון. מאחר שאין לרשותנו סירת צוללים שמניפה דגל צלילה, מומלץ שהמצוף יהיה מנופח וייגרר עם הצוללים במהלך כל הצלילה, ויכלול גם דגל צלילה המזהיר את כלי השיט על הנעשה מתחת לגלים. סכין צלילה גם היא אביזר בטיחות חשוב, ויעילה מאוד במקרי הסתבכות ברשתות או בחוטי דיג. כמו כן – רצוי להצטייד בכפפות צלילה להגנה על הידיים, שעלולות להיפצע מהסלעים כתוצאה מתנודות גלים בלתי צפויות. בתנאי ראות לקויה או מי שמתכוון לצלול בדוברה – מומלץ גם פנס חזק.
חוף פלמחים אינו מוגן מגלים, הוא פונה לכיוון צפון-מערב ומקבל באהבה את מה שהים מביא עמו. כשהים גלי – גלי החוף גבוהים ומקשים מאוד על הכניסה והיציאה מהמים, ועל הניווט לאתר. יתרה מכך, גלי גיבוע (סוולים) משפיעים מאוד על הצלילה בקרבת רצועת הסלעים, ומצריכים משנה זהירות. מסיבה זו מומלץ לצלול באתר כשהים שקט.
שווה "לעשות את המאמץ" ולהצליח לצלול בפלמחים ביום טוב. הריף המקומי רחב ידיים ועשיר בדגה. מורכבות המצע, הסדקים והנקיקים מהווים בית גידול למינים רבים. יש כאן לא מעט דגי טווסון צעירים, מה שמצביע על התחדשות האוכלוסייה שלהם, וגם לא מעט בוגרים (לזכר ולנקבה מופע שונה בתכלית, אולם שניהם צבעוניים ויפים). כמו כן אפשר לראות כאן מיני דקרים, אך אלה אינם מצליחים להגיע לגיל מופלג ולגודל מרשים בשל דיג. חסרי החוליות האופייניים לאתר הם סרטני נזיר והסרטן המרשים מהמין פצחן אדמוני. בצלילות לילה אפשר לאתר תמנונים ודיונונים, ותמיד קיים סיכוי למחבטנים המפטרלים בחול סמוך לסלעים, במיוחד כשהראות טובה.
שימו לב שיש להפעיל שיקול דעת לפני הכניסה למים ולהתחשב בגלים. תנודותיהם לא רק שיכולות להתיש את הצוללים בעת הטילוף לאתר, אלא אף עלולות להטיח אותם על הסלעים יחד עם מפץ הגלים. שמרו על ערנות ועל מרחק, במיוחד מסלעים חדים. כמו כן, במידה שבחרתם להיכנס דרך הגן הלאומי – יש לבדוק את שעות הפעילות באתר רט"ג.