מיפוי פסולת ימית

מדוע צריך למפות את הפסולת בים?

פסולת מוצקה היא אחד האיומים החמורים על הימים והאוקיינוסים. בכל שנה נכנסים אל האוקיינוסים כ-8 מיליון טון פסולת, אשר מתווספת ל-150 מיליון טון פסולת שכבר הצטברו בהם בעשרות השנים האחרונות. מרבית הפסולת מגיעה אל הים ממקורות יבשתיים: פסולת שהושארה בחופים או דרך שפכי נחלים. אחוז קטן יותר מהפסולת מגיע דרך מקורות ימיים: ספינות, אסדות וכדומה. 

לאן “נעלמת” הפסולת כאשר היא מגיעה לים? מדוע היא מסוכנת?

חשוב לדעת! הפסולת שלנו לא נעלמת בים. 

כ- 90% מהפסולת שמגיעה אל הים עשויה מפלסטיק, חומר עמיד מאוד אף בתנאי הים הקשוחים ביותר, ולכן היא בעיקר מצטברת בו לאורך הזמן. הפלסטיק צף על פני המים, מרחף או שוקע לקרקעית, כתלות במשקל ובצורה של הפריט. בעלי חיים ימיים מסתבכים בפסולת או אוכלים אותה בטעות ופעמים רבות מוצאים כך את מותם. בנוסף, אנרגיית השמש, הרוח והגלים שוחקים ומפרקים את הפלסטיק לחלקיקים קטנים הנקראים מיקרו-פלסטיק. חלקיקים אלה נאכלים על ידי דגים, סרטנים ורכיכות ואפילו על ידי בעלי החיים הימיים קטנים ביותר, הזואפלנקטון, ומצטברים במעלה מארג המזון. כך למעשה, גם אנו בני האדם אוכלים מזון מן הים אשר מכיל בתוכו חלקיקי פלסטיק. תופעת הפסולת בים מסכנת את בריאות הסביבה הימית ואת בריאותנו שלנו, בני האדם.

 ישנן שאלות חשובות רבות הנוגעות לפסולת בים:

האם ישנם מקומות בים בהם הפסולת מצטברת יותר ממקומות אחרים? האם הפסולת שלנו מקומית או מגיעה ממדינות אחרות? האם יש קשר בין שימושי החוף לפסולת הימית? מה קורה לפסולת הימית לאורך הזמן?

כיצד מבצעים סקר פסולת ימית? 

כדי לענות על חלק מהשאלות האלו מבצעים צוללי משמר הים סקרי פסולת בקרקעית הים התיכון הישראלי. מטרת הסקרים היא להרחיב את הידע על בעיית הפסולת הימית בישראל. ידע זה מסייע בגיבוש פתרונות לבעיה חמורה שגורמת נזקים רבים למערכות האקולוגיות בים ולמוות של בעלי חיים ימיים רבים.

הסקרים מתבצעים במספר אתרים ימיים רדודים המייצגים חופים מסוגים שונים: חופי נופשים, חופים בשפכי נחלים, חופים עירוניים, חופים מבודדים ועוד. הסקרים מתבצעים בשיטה מדעית מקובלת על מנת שהנתונים יהיו ברי השוואה עם מקומות אחרים בעולם. 

במהלך הסקר, זוג צוללים מתעד את כל פריטי הפסולת הנמצאים על הקרקעית בשטח של כ-400 מ”ר

סקרי הפסולת משמשים אותנו גם על מנת למפות אזורים צוברי פסולת בהם אנו מבצעים צלילות ניקיון וגם על מנת לעדכן ליידע רשויות מקומיות ולאומיות ולהניע אותן לפעולה.

מה גילינו על הפסולת הימית בישראל?

את תחום סקרי הפסולת מנחה ומלווה ד”ר גליה פסטרנק, מומחית לתחום הפסולת הימית. בשנת 2019 פירסמה גליה מאמר מדעי אשר מבוסס ברובו על נתונים שנאספו במסגרת סקרי הפסולת של משמר הים. 

קישור למאמר

הממצאים המרכזיים של המחקר מצביעים על קשר חזק בין שימושי החוף לפסולת הימית המצויה בקרקעית הים הרדודה הסמוכה. באתרי דיג ספורטיבי מצאנו כמות רבה של משקולות, קרסים וחוטי דייג. באתרי נופשים כמו חוף מכמורת מצאנו כמות רבה של כלים חד פעמיים, שקיות ואריזות מזון. בריף גבעת עליה ביפו מצאנו כמות רבה של צמיגים, בלוקים, ברזלי בנייה ואריחים, עדות לשנים רבות בהם הושלכה פסולת בניין אל הים באתר זה.

ממצאים אלה מדגישים את הצורך בפעילות ממשק ייעודית לכל חוף ובפעילות הסברה ממוקדת לקהלי יעד שונים ומגוונים. 

קישור לפוסטר פסולת ימית 

חברי משמר הים במהלך סקרי פסולת לחופי הים התיכון