תפריט
בשונה מ"הטורקית" של נהריה, אונייה זו נותרה בשלמותה, מונחת על צדה, על קרקעית רדודה בעומק של כ-12 מטרים. חלק מהמחסנים פתוחים לרווחה והמטען נשפך החוצה ומונח על הקרקעית בסביבתה. נשמע מושלם כאתר לצלילת Wreck, וזה אכן אתר מצוין. החיסרון היחיד הוא המיקום שלה, בתוך מפרץ חיפה – אזור בו עשויה להיות תנועת כלי שיט, וגם ראות המים לא תמיד מיטבית.
במהלך הצלילה אפשר להקיף את כלי השיט מבחוץ ולסרוק את הסיפונים, את המדחף, את המטען שלה – שקי מלט שהתפזרו סביב ועם הזמן התקשו והתנפחו כגושי בטון ענקיים. מאחר שדלתות תאי המטען פתוחות לרווחה – אפשר לחדור פנימה בזהירות ולסרוק אותם מבפנים עם פנס.
לפני שטבעה היה שמה של האנייה MV Dogruyollar II, והיא שימשה כאוניית מטען (צובר) בגודל בינוני, שהפליגה תחת דגל טורקיה. בשנת 1998 שייטה האונייה בדרכה לנמל אשדוד כשעל סיפונה מטען שקי מלט. עקב מזג האוויר הסוער הוצף חדר המנועים, והספינה נסחפה למפרץ חיפה, תוך שהיא "בולעת" מים ונוטה על צדה. הניסיונות להציל את האונייה נכשלו, ולבסוף הצוות פונה והאונייה טבעה בתוך מפרץ חיפה – מול חופי בת גלים. מדי פעם צצות תיאוריות המציעות שהספינה הוטבעה במכוון, כדי לגרוף כספי ביטוח או כדרך להיפטר מהמטען שהיה עליה, אבל מדובר בטענות לא מאומתות וקשה לדעת אם יש בהן אמת.
הספינה נחה במרחק של כ-650 מטרים מחופי בת גלים. ההגעה אליה היא עם סירה כמובן – הפלגה של כ-10-15 דקות מנמל הקישון.
כבכל צלילה חובה דגל צלילה על הסירה, כדי לסמן לכלי שייט חלופים שיש צוללים במים. על הידיים יש להגן עם כפפות, ולגוף – חליפות ארוכות להגנה מברזלים חדים. מאותה סיבה מומלץ לצלול באתר עם כובע צלילה. רצוי שכל צולל יצטייד גם בסכין צלילה לצורך חיתוך רשתות במידה שמסתבכים בהן. אם מתכננים להציץ פנימה ולהתרשם מגודלה ומתכולתה – יש צורך בפנס צלילה אישי.
הראות באתר משתנה – לעתים עשויה להיות גרועה למדי עקב תנודות בקרקעית הבוצית של מפרץ חיפה, אבל יש ימים שבהם הראות טובה כל כך עד שניתן לראות אותה מפני המים בבירור. לרוב אין זרמים חזקים באתר, אבל אם הים מעט גלי אפשר לחוש היטב את הגלים. העומק המקסימלי של הצלילה הוא 12 מטרים בקרקעית כאשר מעל גוף הספינה אפשר לבלות בעומק של ארבעה-חמישה מטרים.
מרגע טביעתה הפכה האונייה לשונית מלאכותית המונחת על קרקעית חולית. במקור אין באזור מקומות מסתור לבעלי חיים, ולכן דגים רבים וחסרי חוליות שונים אימצו אותה כבית. גוף הספינה מכוסה אצות והידרתיים שונים, ביניהם אפשר לאתר חשופיות וסרטני נזיר. אופף אותה ענן של כרומיות ים תיכוניות, ואפשר למצוא בה סרגוסים ודגי דקר, שמושכים אליה גם דייגים.
צריך לזכור שהספינה אינה ערוכה לצלילות חדירה למדוריה, פרט לתאי המטען, שדלתותיו נותרו פתוחות, והם רחבי ידיים ובטוחים יחסית (כשהראות טובה ואם אין רשתות דייג מסכנות). מאחר שהספינה לא הוכנה לצלילה אליה, במעברים ובמדורים הנוספים עלולים להיתקל במפגעים בטיחותיים, על כן – לא מומלץ להיכנס אליהם.
כאמור, חובה להצטייד בסכין שכן ישנן "רשתות רפאים" רבות שנתפסו על גוף האונייה ועלולות "לדוג" בטעות את הצוללים.
