תפריט
"שמורת ים גבעת עלייה" היא שמורת הטבע הימית היחידה באזור המרכז, ולחופה המקסים משתרעת רצועת חול נעימה ושונית, שסוגרת עליה כמעין מפרץ נוח. את הצלילה באתר ניתן להתחיל קרוב יחסית לחוף, לאורך טבלת הגידוד, ליהנות מהריף הטבעי ובעומק של כ-6 מטרים (מרחק של כ-200-250 מטרים מהחוף) להגיע לאטרקציה ייחודית לאתר זה – אונייה טבועה הנחה על הקרקעית. אורך האונייה כ-86 מטרים והיא אמנם אינה שלמה אך ניתן להבחין בחלקים גדולים מהסיפון, בדודי הקיטור, ובציר ההגה, אליו מחובר גלגל שיניים גדול.
החוף עצמו הוא הדרומי ביותר בתל אביב-יפו ונושק לגבול בת ים. הוא מושקע ומטופח, ובזכות יופיו והמתקנים הנוחים שהוא מציע – שירותים ציבוריים ומלתחות, בית קפה-מסעדה ומתקני כושר – הוא זכה בתו התקן הבינלאומי היוקרתי "דגל כחול" (Blue Flag) שניתן לחופים על סמך איכות המים, הניקיון, רמת הבטיחות והנגישות.
החורף של שנת 1934 הביא איתו, בנוסף לממטרים עזים, הפתעה נוספת לתושבי העיר יפו. בשעת ערב מוקדמת נקלעה ספינת המטען "בילביס" (Bilbeis) למזג אוויר סוער במיוחד, בעוד היא עושה את דרכה, מדרום לנמל יפו. במשך שעות אחדות ניסה הקפטן להתמודד עם איתני הטבע שהיטו את ספינתו, אך בתום מאבק ממושך, בשעות הבוקר הוא פקד על הצוות לנטוש את הספינה. עוד לפני שהפינוי הסתיים, פגש כלי השיט בשונית הרדודה והחל לטבוע, למרבה המזל – מבלי לקחת איתו מי מאנשי הצוות. לאחר שהספינה שקעה, מטענה החשוב החל להישטף לחוף בכמויות, ונאסף בתאווה רבה על ידי תושבי העיר – היו אלה בוטנים! מכאן זכתה לכינוי שבו אנו משתמשים עד היום: "ספינת הבוטנים".
חונים בחלקו הצפוני של חניון חוף גבעת עלייה. הכניסה לחניון חופשית ומומלץ להגיע אליו מוקדם בבוקר, שכן הוא אינו גדול ונוטה להיות עמוס, במיוחד בקיץ. כבר מהחניון ישנה נקודת תצפית מרהיבה על כל האזור, על הריפים, החוף ומסלול הצלילה. יורדים במדרגות אל חוף הים ונכנסים למים בצמוד לשונית הסלעית שנושקת לחוף, במפרץ חולי נוח ונעים. הצלילה אינה מצריכה טילוף ארוך וניתן לשקוע ברגע שהקרקעית עמוקה מספיק עבורכם. הניווט פשוט גם כן – יש לעקוב אחר הריף ולאחר כ- 5 דקות צלילה להתחיל לחפש את חלקי ספינת הבוטנים. לאחר שמבלים זמן מה סביב החלקים ובחיפוש אחר בעלי חיים מעניינים שמצאו בהם בית, חוזרים באותו המסלול אל החוף.
מאחר שבאתר זה, כמו באתרים ים תיכוניים רבים נוספים, ישנם סלעים בכניסה למים ולאורך הצלילה, מומלץ להגן על הידיים באמצעות כפפות, ועל כפות הרגליים עם בוטיס (נעלי צלילה) בעלי סוליה. מצוף סימון גם הוא הכרח, וכן סכין – למקרה של הסתבכות ברשת רפאים.
חופה של גבעת עלייה מוגן יחסית לאזורים אחרים במרכז, בזכות שתי שוניות הצמודות לחוף, שתוחמות מעין מפרץ חולי מצפון ומדרום. יתרון נוסף הוא שניתן להשקיף על השונית מלמעלה, ולתכנן או להבין את מסלול הצלילה עוד לפני שנכנסים למים. כמו מרבית צלילות החוף הרדודות, במיוחד היכן שהחוף חולי בחלקו – הראות יכולה להיות לקויה, וכדי לזכות בראות מצוינת צריך לתזמן את הצלילה ליום שבו המים שקטים מאוד.
מדובר ב"נווה מדבר" של ממש, בצורת טבלאות גידוד טבעיות, בתוך ה"מדבר" הרחב – רצועת חוף חולי שמתפרשת על פני קילומטרים רבים צפונה ודרומה משם. לכן לשמחתנו הסלעים שוקקי חיים ולבעלי הסבלנות צפויות הפתעות רבות. העובדה שעל הקרקעית החולית נחה "גרוטאת מתכת" ענקית כבר כמעט 90 שנה, מעלה את האטרקטיביות של האזור בקרב שוכני השונית, שמוצאים בה מקומות מסתור רבים. מבין הדגים חובבי המערות והכוכים, שווה לציין את נוכחותם של הברקנים האדומים הנפוצים כאן, וכמובן – בל נשכח את גרזינון הכוכים – מהגר לספסי (הגיע דרך תעלת סואץ) שהיטיב לפלוש לים התיכון לפני שנים רבות, ואכלס אזורי מסתור רבים לאורך החופים הסלעיים של מדינתנו.
שימו לב שחשוב לדייק ביציאה! הסלעים מגיעים עד קו החוף ממש, וצריך להקפיד להיכנס ולצאת מהאזור החולי – אחרת עלולים לפגוש בסלעים יחד עם גלי החוף -חוויה לא נעימה ואף מסוכנת.
