תפריט
מול החוף התל-אביבי החולי, הרחב והמוסדר, שוכן ריף סלעי בקרקעית הים. עבור תושבי תל אביב ומרכז הארץ מדובר בצלילה הכי קרובה לבית שאפשר, ולמרות הקרבה והקלות בהגעה – היא צלילה שמפתיעה לטובה. מרבית הצלילה מתקיימת לאורך הסלעים, בין נקיקים ומערות (למען האמת מדובר יותר בכוכים ובורות, אבל השם "מערות" הרבה יותר מחמיא, ותמיד יש סיכוי למצוא אחת כזו). אם נחצה את רצועת הסלעים מערבה, מרחק של כמה עשרות מטרים בודדים, נגיע לקרקע חולית, מעט עמוקה יותר, בה מעניין לחפש שוכני חול בקרבת השונית, כמו דיונוניות או מחבטנים.
חוף גורדון הוא חופה הצפוני ביותר של רצועת החוף המרכזית בעיר, סמוך למרינה תל אביב. החוף משרת תיירים רבים הבאים מהמלונות הסמוכים, תושבים ותיקים הבאים לבצע פעילות ספורט בשעות הבוקר וכן את הקהל הרחב. העירייה משקיעה משאבים רבים באזור, ולאחרונה זכה החוף בתו התקן הבין לאומי היוקרתי "דגל כחול" – בשל איכות מי הרחצה בו, הניהול הסביבתי והחינוכי שלו, רמת הבטיחות והשירותים.
צמוד לחוף ישנו חניון בתשלום אשר משרת את באי החוף. מומלץ לחנות בצדו המערבי ואז הגישה לכניסה למים נוחה וקרובה – מרחק של כמה עשרות מטרים לחצות את החוף החולי הרחב ולהגיע לקו המים. בוחרים נקודת כניסה באזור הקרוב ביותר למרינה ויוצאים בטילוף על הגב מערבה, כמה עשרות מטרים טובים. לאחר שמתרחקים אפשר להתחיל להציץ למטה, לראות אם כבר הגענו לרצועת הסלעים. אפשר כמובן גם להעמיק קרוב יותר לחוף ולנווט בצלילה מערבה עם מצפן, אבל זה עשוי לגזול זמן ואנרגיה על חשבון הצלילה. כשמגיעים סוף סוף לסלעים, עומק הקרקעית אמור להיות בין שישה לתשעה מטרים. מערבה מהסלעים ישנה קרקע חולית עמוקה יותר (עד 11 מטרים), אך מרבית הצלילה מתקיימת בסלעים עצמם, בחיפוש אחר דיירי חוף גורדון של מטה.
עקב הקרבה למרינה עשויה להיות תנועה ערה של כלי שיט וחובה לצלול עם מצוף סימון צוללים וסכין לרשתות דיג. למרות שיחסית לאתר חוף הקרקעית עמוקה, טלטול הגלים מורגש היטב ועלול לזרוק אותנו לסלעים, לכן כדאי להיות מוכנים ומוגנים – להצטייד בכפפות צלילה ואף בחליפה להגנה על הגוף. מצפן רצוי כדי לסייע בהגעה לאתר מתחת לפני המים, וגם לחזרה לחוף מבטחים בסוף הצלילה. מומלץ להגיע עם שק לאיסוף אשפה, ולהשקיע קצת זמן בצלילה להשאיר את הים נקי יותר ממה שהיה כשהגענו אליו.
מאחר שהריף נמצא במרחק מה מהחוף, לרוב מתחילים בטילוף על הגב. כאשר הים גלי זה עלול להקשות מאוד על ההגעה לאתר. יש להפעיל שיקול דעת בבחינת מצב הים ולקחת בחשבון נתונים אישיים כמו רמת כושר ויכולת, עודף משקל ומצב בריאותי כללי כאשר מתכננים את הצלילה כדי שלא להגיע אליה מותשים.
בגזרת הדגים, יש סיכוי טוב למצוא כאן דגי ברקן אדום, טווסון ים תיכוני, דקר סלעים, עקרבנונים, מולית פסים ועוד. מבין חסרי החוליות נקווה לפגוש מיני חשופיות שונות, תולעים רב זיפיות ישיבות וחופשיות, סרטנים, מלפפוני ים וגם תמנונים ודיונוניות, במיוחד בצלילות לילה באתר.
חובה לשים לב בכל עת לתנועת כלי שיט. רצוי גם לא להסתמך על כך שסירות ואופנועי ים מהמרינה ישמרו מרחק בגלל מצוף הצוללים שלכם, ולשמור על ערנות – להאזין אם כלי שיט מפליג קרוב אליכם (רעש המנוע יישמע היטב), לעלות לפני המים רק כאשר מסיימים את הצלילה, וכאשר עושים זאת – אז רק בקרבת המצוף. מעל המים רצוי להתקבץ עם הדייב-באדי ויתר חברי הקבוצה ולא לצוף בצורה מפוזרת. כדי לצמצם את הנוכחות באזור השיט מומלץ לנווט בסוף הצלילה חזרה מזרחה מעל הקרקע החולית, ולסיים את הצלילה קרוב לחוף – כלי שייט מסכנים לא יגיעו לכאן.
